פרויקט העיר החכמה של גוגל: כפתור חם לפרטיות

זהו המשך לסדרה שלנו בנושא ערים חכמות. בדוק את הפוסט הקודם, מה הן ערים חכמות?

בשנת 2023, כאשר מעבדות המדרכות של אלפבית הכריזו על קווייסייד, פרויקט בשיתוף עם עיריית טורונטו, האירוע משך גל פרסום והכרזות נרגשות על מרחבים עירוניים המתחשבים מחדש בכוחו של האינטרנט.

השותפות נחשפה על ידי לא פחות מראש הממשלה ג’סטין טרודו, שאמר כי “ההכרזה היא על יצירת סוג חדש של שכונה שמעמידה את האנשים בראש ובראשונה”, וכי הוא מצפה כי קוואסייד בסופו של דבר תהיה “מרכז מרכזי חדשנות וקהילה משגשגת. עבור עשרות אלפי אנשים לחיות, לעבוד ולשחק. “

באותה העת נראה היה ששיתוף הפעולה מבשר את רצונה של טורונטו לבסס את עצמו היטב כרכז הטכנולוגיה הצפון אמריקאי. למעבדות המדרכה הוענקו כמה דונמים של נדל”ן עיקרי על שפת הים, בציפייה שתשקיע בסופו של דבר עד מיליארד דולר בפרויקט, בבניית דברים כמו נתיבי אופניים מחוממים, אותות תנועה מחוברים לאינטרנט ופינוי אשפה תת קרקעית.

מומחי פרטיות דוחפים בחזרה לקוויסייד

אם ממשלת קנדה ואלפבית חשבו שהפרויקט יעמוד בהערכה כמעט אוניברסאלית, כאשר אזרחים מריעים לעתיד בו מצלמות ומכשירים מחוברים לאינטרנט יעקבו אחר ניתוח כל היבט בהתנהגותם, ויהיו נתונים להפתעה מגעילה..

קייסייד התנדנד במחלוקת זו אחרי זו מאז שהפרויקט עלה מהאדמה.

במאמר מערכת נוקב רק כמה חודשים לאחר העסקה כתב הפרסום הבריטי The Guardian, “כמו ש- [גוגל / אלפבית] היא כיום שומרת סף כמעט לכל האינטרנט שאינו נמצא בפייסבוק, וכך מסוגלת להוציא דמי שכירות מ כל חברה שרוצה להיראות שם, היא תהפוך לשומרת הסף לאותם חלקים בעולם הפיזי בו היא שלטה. “

היא הוסיפה כי העושר הקיצוני שנצבר על ידי עמק הסיליקון “החמיר את החיים עבור אלה שאינם בראש הערימה; הדיור הופך לבלתי משתלם, התחבורה הציבורית ובתי הספר מוזנחים; העיר הופכת למגרש משחקים למעטים ולא לרבים. “

מעבדות מדרכות בחרו להסיט את חששות מעקב הנתונים על ידי הצבעה על שכירתה של מומחה הפרטיות אן קוווקיאן שתפקידו להבטיח שאלפבית לא תעסוק בשיטות פולשניות..

האלפבית נשאר עמום לגבי מעקב ומעקב אחר ערים

אבל קוווקיאן התפטרה פחות משנה מהפרויקט בטענה שהיא הוחזקה באפלה על היקף מעקב ומעקב אחר נתונים. מנהלים הבטיחו לה כי כל הנתונים שנאספו יימחקו ולא יתויינו, אולם לאחר מכן נודע לה כי צדדים שלישיים יוכלו לגשת למידע המאפשר זיהוי לאורך קו המים..

“דמיינתי שאנחנו יוצרים עיר חכמה של פרטיות, לעומת עיר פיקוח חכמה”, כתבה במכתב ההתפטרות שלה והוסיפה כי יציאתה מהפרויקט נועדה “לשלוח הצהרה חזקה” על חוסר הפרטיות שלה..

היו גם קולות נפרדים אחרים.

סעדיה מוזאפר, מייסדת חברת TechGirls Canada וחברה בפאנל הייעוץ לאסטרטגיה דיגיטלית של ווטרפרונט, פרשה מתפקידה חודש לפני שקוווקיאן עשתה זאת, בהתנגדויות דומות בנוגע לחוסר השקיפות והפרות פוטנציאליות לפרטיות..

פגיעה מאסיבית בשאיפותיו של קווייסייד הגיעה בדמות התנגדות של ג’ים בלסילי, לשעבר יו”ר חברת בלקברי, אחת מחברות הטכנולוגיה המוכרות ביותר בקנדה. הוא כתב כי הוא רואה בפרויקט “ניסוי קולוניסטי בקפיטליזם מעקב שמנסה לדפוק אורבניות חשובות, סוגיות אזרחיות ופוליטיות. “

“אם אנו בונים ערים דיגיטליות ברות קיימא לטובת אזרחי קנדה, נצטרך שקיפות וחשבון בין הממשלה לאזרחיה, ולא לעסקה חשאית בין תאגיד ציבור לא נבחר, נוכל, לבין רב לאומי זר בעסקי המעקב ההמוני. ,” הוא אמר.

פרויקט ווטרפרונט טורונטו נתבע גם מוקדם יותר השנה על ידי התאחדות החירויות האזרחיות בקנדה, ואמר כי הממשלה “מכרה” את הזכויות החוקתיות לחופש מעקב והזמינה את ענקיות איסוף הנתונים ההתנהגותיים להקים חנות.

מייקל בראיינט, מנכ”ל CCLA ומנכ”ל היועץ המשפטי לממשלה, הצהיר: “הסכמים אלה מנוגדים לחוק המינהלי והחוקתי, ומציבים תקדים נורא לשאר מדינות המדינה.”

האם אלפבית יכול לחבר את זה ביחד?

בתוך ביקורת ציבורית הולכת וגוברת ואיום ממשי על כך שניתן יהיה לגנוז את הפרויקט לחלוטין, מעבדות המדרכות פרסמו את נספח החדשנות הדיגיטלית, דו”ח בן 483 עמודים לקידום שקיפות וטיפול בחששות..

הדו”ח מתמודד באופן ספציפי עם חששות הפרטיות של נתונים, בין היתר, עם כותבי הפרסום. “אנו מאמינים כי ניתן לקיים סטנדרט גבוה יותר של ניהול נתונים בערים, וכי על הציבור לדעת כיצד ומדוע נאספים ומשתמשים בנתונים רחובות ושטחים ציבוריים. “

ובהצבעה שהתקיימה לפני מספר שבועות בכדי להחליט על עתידו של הפרויקט, העיר טורונטו אמרה כי היא תמשיך עם הפרויקט לאחר שמעבדות המדרכות ביצעו שינויים נחוצים בכדי להרגיע את דאגות הציבור..

סטיבן דיימונד, יו”ר מועצת המנהלים של ווטרפרונט בטורונטו, הסביר כי החברים הגיעו ליישור בנושאים שהיו להם עם מעבדות מדרכות, אולם הזהיר כי “זו לא עסקה מבוצעת.”

עובדת העניין היא שעברו יותר משנתיים מאז טרודו ולארי פייג ‘ארזו את העסקה כתרופה לכל הבעיות העירוניות של טורונטו: עומסי תנועה, תחבורה יעילה וקישוריות. אך מאז ההכרזה, לא ראינו התקדמות ממש עד עתה בשטח, עם ריבוי תלונות, התפטרות גבוהה, וחזיונות מוזרים לעתיד שנצפה על ידי פאנופטיקון.

טורונטונים נותרו לא משוכנעים

תושבי טורונטו לא קונים את ההייפ. זו כבר אחת הערים היקרות בעולם, כך שההצהרה של אלפבית על בניית דיור בר השגה עומדת בספקנות רבה. אבל גם אם זה היה מושך את ההישג המופלא הזה (ככל הנראה שימוש בעץ המוני הוא הרוטב הסודי), החששות מפני מצלמות ופרטיות יישארו.

מדדי ההצלחה עוד יותר לא ברורים. מה המשמעות של אפילו פרויקט “מצליח” לרציף? אולי רוב האנשים לא רוצים יותר מכשירים בתחום הציבורי; מישהו אי פעם חשב לשאול אותם?

כן, העסקה מתבצעת לעת עתה. אבל איך זה יכול להיראות בעתיד הוא הניחוש של מישהו.