5 סיבות מדוע כדאי לכם לדאוג לפרטיות שלכם

מטה ה- NSA בפורט מיד, מרילנד

בשנת 2015 העיתונאי המהולל ופרקליט הפרטיות גלן גרינוולד נשא שיחת TED מרהיבה על חשיבות הפרטיות. הוא הראה לנו כיצד האינטרנט השתנה מכלי שחרור לכלי של ציות. 

עם כל ההתפתחויות האחרונות עם ה- FBI, אפל והצפנה במהלך השבועות האחרונים, חשבנו שכדאי לחזור קצת אל היסודות ולבקר את הדיון החוזר ונשנה בנושא פרטיות.

כל אחד צריך לדאוג לפרטיותו. הנה למה.

1. לכל אחד יש מה להסתיר

“הטענה שלא אכפת לך מהזכות לפרטיות מכיוון שאין לך מה להסתיר אינה שונה מלומר שלא אכפת לך מדיבור חופשי מכיוון שאין לך מה לומר.”
-אדוארד סנודן

לכולנו יש מה להסתיר, גם אם איננו מבינים זאת.

הנה דוגמה:

בסרט תיעודי של CNBC משנת 2009 אמר אריק שמידט, מנכ”ל גוגל אז: “אם אתה עושה משהו שאתה לא רוצה שמישהו יידע, אולי אתה לא אמור לעשות את זה מלכתחילה.”

הוא התייחס לאופן שבו גוגל רושמת את פניות החיפוש של המשתמשים, ורמז כי לאנשים ‘תמימים’ אין מה להסתיר. (נגיע לחלק ‘התמים’ בהמשך.)

עם זאת, כאשר מגזין CNET פרסם מאמר ובו מידע פרטי על שמידט, כולל הכנסותיו, שכונתו ותרומותיו הפוליטיות, הוא גינה את האתר על כך שפלש לפרטיותו ובשליטת גוגל רשמה את האתר ברשימה השחורה..

אף שמידט לא עבר על שום חוקים או טבל את ידו בפעילות מצערת (לפחות אף אחת שלא ידענו עליה), הוא עדיין היה נתון לחשיפה ולכן הרגיש את העוקץ שיש לו חלקים מפרטיותו – פשוטים וארציים כמו שהיו – חשוף.

2. מעקב המוני מתנה אתכם לנהוג אחרת

“חברה בה ניתן לפקח על אנשים בכל עת היא חברה המגדלת התאמה, ציות והכנעה.”
-גלן גרינוולד

האם עשית אי פעם משהו לבד, אך ברגע שהבנת שמסתכלים עליך או שאתה מפסיק מיד או ניסית לשנות את מעשיך כדי להיות יותר בקנה אחד עם מה שאתה רואה כנורמלי?

כן, יש לך.

בושה היא מניע רב עוצמה, וזו הסיבה שלעתים קרובות אנשים מתנהגים אחרת כשהם מאמינים שהם צופים בהם.

בשנות החמישים ערך הפסיכולוג סולומון אש סדרת ניסויים מפורסמים כעת על ההשפעות הפסיכולוגיות של מצב מעקב. התוצאות היו מדהימות.

הוא הצליח להוכיח כיצד אנשים כל כך טבועים בקונפורמיות חברתית עד שהם היו מוכנים לעקוב אחר הקהל – גם כשידעו שהקהל טועה. חמור מכך, כשאנשים ידעו שהם נבדקים, נמצא שהם בעלי רמות גבוהות יותר של לחץ, חרדה וספק.

3. המשמעות מאוד לפרטיות משתנה

“פרטיות איננה עוד ‘נורמה חברתית’.”
-מארק צוקרברג

המשמעות הבסיסית של פרטיות מתפתחת. יש אנשים שרוצים לגרום לך לחשוב שזו אפילו לא זכות. האנשים האלה טועים.

האמת, האינטרנט משנה את המשמעות של להיות פרטי. כשאתה מפרסם משהו במדיה החברתית, אתה בוחר את מה שאתה רוצה לשתף. לכולנו יש את החבר ההוא שמפרסם מידע פרטי באופן מפליא על עצמם מדי יום, אבל זה שלהם מידע, ולכן, שלהם בחירה לפרסם.

אבל מה עם כל המידע שאתה לא רוצה שיפורסם?

בכל פעם שאתה מקליד שאילתת חיפוש בגוגל, הביטוי הזה מאוחסן. לכתובת ה- IP שלך מוקצה מחרוזת מספרים אקראית שמאות אלפי חברות חסרות שם יכולות להשתמש בהן כדי להציג מודעות בהתאמה אישית על סמך הרגלי הגלישה שלך. המידע שיש להם עליך הפך כל כך מתקדם, כל כך מפורט, שיכול לגרום לך להיות חולה.

אתה יכול לנקות את העוגיות שלך, אתה יכול למחוק את ההיסטוריה שלך, אך עקבותיך הדיגיטליים יישארו לנצח.

4. המעקב מתפתח

“יבוא זמן שזה כבר לא ‘הם מרגלים אותי דרך הטלפון שלי’. בסופו של דבר זה יהיה ‘הטלפון שלי מרגל אותי’. “
-פיליפ ק. דיק

העובדה שענקי אינטרנט כמו פייסבוק וגוגל אוספים זט-בייטים של נתונים אישיים מאוד היא דבר אחד. שלל אתרים אחרים שאוספים את הרגלי הגלישה שלך ועוקבים אחר מקום הימצאם מאחורי הקלעים הוא אתר אחר.

אם השתמשת בתוסף נגד חסימה או מעקב, ראית בדיוק כמה ‘זבל’ יש באינטרנט.

וזה רק מגרד את פני השטח. מה לגבי האתרים המשתמשים במידע שהם לומדים אודותיך והרגלי הגלישה שלך בכדי לקבוע כמה עליהם לגבות? בשנת 2012, אתר הנסיעות אורביץ זכה לתשומת לב שלילית רבות בגין טעינת משתמשי מק יותר לאפשרויות מלונות מאשר משתמשי מחשב.

לפעמים זה מבאס להחזיק מקינטוש

משפטי? אולי. אתי? אין סיכוי.

זו רק דוגמא אחת למתרחש כאשר לחברות יש יותר מידע ממה שצריך. תאר לעצמך מתי המידע ההוא עמוק יותר מאשר רק באיזה דפדפן אתה משתמש או כשקנית את זוג הג’ינס האחרון שלך.

5. כשמדובר בפרטיות, פעולותיך היום עשויות לרדוף אותך מחר

“פרטיות היא זכות אנושית אינהרנטית, ודרישה לשמירה על המצב האנושי בכבוד ובכבוד.”
-ברוס שנייר

מושג החירות הוא מהותי לפרטיות. כאשר למישהו – בין אם מדובר בהאקר שגנב את הזהות שלכם או חברה שיש לה רשומות של כל אתר שאתם מבקרים – מספיק מידע עליכם, זה מקל עליהם בצורה מעריכית לתמרן אתכם.

האמת המלוכלכת היא שאפשר לגרום לכל אחד להיראות כמו נבל פשוט דרך ההיסטוריה האינטרנטית שלו. חשוב על כל התגובה בפורום שאי פעם השארת, כל אתר שאי פעם ביקרת בו. כל תגובה שמחקת אי פעם …

מי ירצה שכל מה שהם עשו אי פעם ייקלט? כל הערה שמוכנה לשימוש נגדך מתי ואם יתעורר הצורך? דמיין את ההשלכות אם זה היה קורה בחיי היום יום שלנו. כל מה שאי פעם אמרנו או עשינו, נשמר בתיקיה, רק מחכה שישמש נגדנו או יצייר אותנו מרושע.

הגדר בחצר הקדמית שלך, המנעולים בדלת חדר השינה שלך, הווילונות שבחלונות שלך – כל אלה הם ניסיונות להגן על פרטיותך, על מרחבך האישי. אז מדוע שלא תרצה אותה הגנה באופן מקוון?

זה לא קשור למחבלים שמנסים להסתיר חלקת פצצה; זה קשור לאנשים רגילים ויומיומיים שלא רוצים שיהיה להם כל מזוהה של חייהם באחסון נחלת הכלל.

מה שאתה עושה זה העסק שלך

הבעיה במצב הפיקוח הנוכחי היא שהיא מתפתחת. אם אנשים לא יתעוררו ויבינו כיצד מופר באופן בוטה את חירויותיהם האזרחיות, הדברים יחמירו.

זה הופך להיות יותר מסתם העוגיות העוקבות אחר אתרים שאתה מבקר בהם או סוכני NSA שמרכיבים את יומני האודיו של שיחות הטלפון שלך; זה הופך להיות עתיד עגום בו אנו נאלצים להתאים לנורמליות חדשה שרובם לא ראו לבוא.

נושא זה חשוב לנו, ונמאס לנו לראות אנשים טוענים שהם אדישים לאחד הנושאים הגדולים העומדים בפנינו כיום.

פרטיות היא זכות יסודית. כשמדובר בזה, מי שאומר שאין להם מה להסתיר הוא שקרן או נודע מוטעה.

מה שאתה עושה באינטרנט זה העסק שלך, לא שלנו, לא החברה שקנית ממנה את הג’ינס שלך, ובוודאי לא של הממשלה שלך.

תמונה מוצגת: “מטה NSA” דרך Wiki Commons
משתמש מק עצוב: טים גאוו / Unsplash